חשוב! המידע בבלוג זה אינו מקצועי ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. הכותבת איננה אשת מקצוע, אלא כותבת מתוך ניסיון חיים.

יום שלישי, 24 באפריל 2012

טיפים לעונת המנגלים - מה כדאי לאכול ב"על האש"?

בימים הקרובים תתחיל עונת המנגלים הישראלית. 
איפה עוד יש מדינה שבה כולם יוצאים לגנים, לפארקים או לחצר ביתם, מוציאים את המנגל או הגריל, מניחים את הבשר ומנפנפים בגאווה?
אין ספק שזהו חג לאומי, נדמה שאפשר להפסיק את חגיגות העצמאות ולשנות את שם החג ל"חג המנגל", או בקצרה: "חנגל" ;-) (המצאתי הרגע, תודו שזה קליט).


כמובן שעם המנגל, יש הרבה פיתויים כאלו ואחרים - בשרים שמנים, צ'יפס, סלטים עתירי שומן, פיתות ועוד ועוד.
אז, איך שורדים את החג בלי רגשות אשמה?
ראשית, אני בדעה שלא צריך לספור קלוריות. בכלל, באורח חיים נכון, לדעתי חשוב שלא להיות אובססיביים לגבי הדיאטה. צריך לקבוע חוקים כלליים מאוד וברורים, מעין קווים מנחים. נכון שיש כאלו שלא יסכימו איתי, וששיטות כמו ספירת קלוריות של "שומרי משקל" עובדים אצלהם, אבל מניסיוני האישי - זה לא עובד. השינוי צריך לבוא מבפנים, והוא צריך להיות החלטה תהומית של רגע. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו, אני אקדיש פוסט במיוחד בשביל זה בימים הקרובים.


הכלליים האישיים שלי - 



הגבלה של פיתה אחת.
בשר רזה ללא הגבלה (פילה בקר, חזה עוף)
בשר שמן כגון כנפיים (שמן בגלל העור), אנטריקוט - להימנע מאכילת העור או השומן, ולהגביל בכמות.
נקניקיות - אלא אם כן מדובר במשהו Home-Made (ואני בספק שמישהו מכם אוכל כאלו), להימנע לחלוטין. מי שלא יודע, בנקניקיות יש את כל הפסולת של הבשר, דברים שאתם לא רוצים לדעת שאתם אוכלים בכלל.
להימנע ממטוגנים (צ'יפס, סיגרים וחבריהם)
פחמימות אחרות (תפוחי אדמה, אורז וכו') - בהגבלה, מקסימום חופן יד, שזה בערך כוס.
סלטים שמנים (סלטים עם מיונז, לדוגמא) - בהגבלה ועדיף להימנע, או להכין לבד וריאציות דלות יותר, למשל עם מיונז קל.
סלטים רזים, גם אם הם עם שמן זית - ללא הגבלה.
זיתים ושאר נשנושים - להימנע או לאכול בהגבלה (נניח מקסימום 5 זיתים).
פיצוחים - רצוי להימנע כליל. אני אישית לא אוהבת, אבל מי שרוצה - להשאיר את זה לסוף הארוחה, אני בספק אם יהיה לכם מקום גם ככה. אם בכל זאת אתם מרגישים רעבים (נניח...) - לשים כמות מוגבלת בצלוחית משלכם ולא לקחת מקערה ענקית שקשה למדוד בה כמה אכלתם.
קינוחים - כנ"ל. אם יש לכם מקום ואתם רוצים להתפנק - אתם יכולים לאכול מעט. אבל כמובן בהתחשב בתפריט הקבוע או הכללי שלכם. אם אתם לא נוהגים לאכול בד"כ קינוחים ואתם רוצים לפנק את עצמכם קצת, "פעם ב.." - אז בהחלט אפשר. אני חושבת שהימנעות מוחלטת היא לא בריאה לאף אחד. מנגד, אם אתם אוכלים גם ככה קינוחים וזה סתם עוד אחד לאוסף - אולי עדיף להימנע. גם ככה בטח אכלתם לא מעט.


עוד קווים מנחים-

השתדלו לאכול לאט. גם אם קשה לכם - כדאי לאמץ חוק קטן ופשוט - לדאוג להוריד את המזלג והסכין בין הביסים. זה כבר יאט אתכם משמעותית.
השתדלו לאמוד כמויות לפי הצלחת. רצוי 1/2 צלחת (לא צלחת הגשה ענקית, כן?) עם ירקות, 1/4 חלבונים ו- 1/4 פחמימות. זה נכון לכל ארוחה. עדיף להגביל את עצמכם לכמות כזו של צלחת אחת, אבל אפשר גם כאן מדי פעם להתפנק.
שתו הרבה מים ואכלו הרבה ירקות.
מעטו בשתייה מתוקה ועתירת סוכרים.
אל תגיעו למצב שבו אתם מתפוצצים. אם נצייר לעצמנו סרגל קטן עם מספרים מ- 1 עד 10, שמייצג את תחושת הרעב והשובע שלנו - כאשר 1 מייצג רעב של קרקורי בטן אימתניים, ו- 10 זה פיצוץ עד כדי כך שכואבת לכם הבטן, אזי אתם רוצים להגיע לתחושת שובע בריאה, של סביבות המספר 7. אל תגיעו למצב שקשה לכם לזוז או שאתם מרגישים צורך לפתוח כפתור בג'ינס, זה לא כיף, זה לא בריא, זה מגדיל את הקיבה (ובצורה זו אתם רק תהיו רעבים יותר ויותר מארוחה לארוחה), זה מרגיש רע.
צאו להליכה עם המשפחה/החברים אחרי האוכל.
זכרו שלכל הביסים מאותו אוכל יש את אותו הטעם ;-)

שיהיה לכולם חג מנגלים שמח ובריא!
*אני מתנצלת אם אתם צמחוניים ולא הייתה כאן התייחסות אליכם, אבל אני בטוחה שבכל מקרה החג הזה לא כל כך רלוונטי בשבילכם.

יום ראשון, 22 באפריל 2012

העצלות תורמת לאריכות ימים. האמנם?

נתקלתי בכתבה הזו, אמנם ישנה אבל מעניינת:



חשבתי שזה נושא מעניין לדבר עליו.
אני חושבת שה"כתבה" (אם אפשר לקרוא לקטע הקצרצר הזה כתבה..) הזו כתובה באופן בעייתי.
למשל, הבאת הדוגמא של ספורטאי צמרת היא דוגמא קיצונית שלא מעידה על הכלל. סבא רבא שלי ז"ל (כמו סבים רבים אחרים שאני יודעת עליהם מסביבתי), חי עד גיל 93, כשהוא עוד עבד בחצר ודיווש על אופניים מדי יום עד ימיו האחרונים. בכלל, הדור הזה לא יכול היה להיות עצלן גם אם היה רוצה - לא היו מחשבים, טלוויזיות או מכוניות, לא היו סופרמרקטים, אפילו השירותים היו בחצר ולא במרחק של צעדים בודדים מכל מקום בו אנו עומדים. החיים היו פעילים כי לא הייתה ברירה אחרת. לכן, בראש ובראשונה, לא ברור לי בכלל כיצד ניתן למדוד את "רמת העצלות".
שנית, כמו שיש דוגמאות לכפר האיטלקי, יש דוגמאות הפוכות לחלוטין, למקומות שבהם יש אנשים שחיים הרבה מאוד, אך החיים שלהם הם דווקא חיים פשוטים שכוללים עבודת כפיים מדי יום. מעניין לשאול - האם הגנטיקה הובאה בחשבון? האם יכול להיות שהאוכלוסיות המדוברות מאריכות חיים בגלל גנטיקה טובה, או אפילו איזור גיאוגרפי, ולא בגלל מידת הספורט?


אני כן מסכימה עם כך שלחצים מהווים מקור לבעיות רפואיות. זה ידוע ויש על כך שלל מחקרים. גם לאכול פחות - אני מאוד מאמינה בכך שאנחנו בסה"כ בעלי חיים. כבני אדם למדנו להפוך את האוכל לעניין תרבותי, להנאה. "לחיות כדי לאכול" במקום "לאכול כדי לחיות". אני מאמינה שמבחינת הגוף שלנו, עדיף לנו להעמיס כמה שפחות. אנחנו צריכים אוכל כדלק ולא מעבר לזה, בטח שלא האוכל בתרבות המערבית - אוכל מתועש, מלא סוכרים וחומרים תעשייתיים כאלו ואחרים.
בכל אופן אני חושבת כמו בכל דבר אחר, שצריך למצוא את דרך המלך. לא צריך להיות עצלנים - מניסיון, זה לא כיף. זה גורם לחוסר אנרגיות, עייפות כרונית, מצב רוח ירוד. אבל גם לא צריך להפריז ולהיות ספורטאיים בצורה מקצועית. רוב הספורטאיים נפצעים בשלב כזה או אחר, ואכן בשלבים מאוחרים בחיים בד"כ יש להם שלל בעיות פיזיולוגיות.
בסה"כ צריך לעשות הכל במידה - לאכול, לעשות ספורט וגם להנות.


מה דעתכם בעניין?


ולעדכון יומי - 
הייתי בבוקר בחדר הכושר כהרגלי, עשיתי 40 דק' הליכה מהירה + תרגילים אנאירוביים. הרגשתי די חלשה, אולי כי לא ישנתי טוב.. כך שהיה לי קשה מהרגיל, אבל סיימתי את האימון למרות הכל! נזכרתי בכיתוב הזה, שנתקלתי בו לאחרונה, והכנסתי אותו טוב טוב לראש כדי לקבל בוסט של מוטיבציה באמצע האימון:


בערב אכלתי סלט יווני טעים. גם משביע, גם בריא, וגם מהיר מאוד להכנה בגלל החתיכות הגדולות:
(מלפפונים, עגבניות, גמבה, בצל סגול, זיתים שחורים, גבינה בולגרית 5%, שמן זית, לימון)


שיהיה לכולם לילה טוב ושבוע מצויין. 
מחר - טיפים לחג המנגלים... 

יום חמישי, 19 באפריל 2012

אין תירוצים, גם היום!

גם היום התעוררתי חסרת אנרגיות. אני חייבת לגרום לעצמי ללכת לישון מוקדם יותר לשם שינוי... 5-6 שעות זה בהחלט לא מספיק.
רציתי ללכת לחדר הכושר בבוקר, אבל קמתי חסרת אנרגיות וגם בסוף צצו כמה דברים שמנעו ממני בכלל ללכת.
אז אוטוטו יהיה ערב ואני מתכוונת ללכת למרות הכל!
לא ללכת = לפתוח תיבת פנדורה. ברגע שלא הולכים פעם אחת ומוותרים, ואין סיבה באמת באמת טובה - זה פותח פתח לתירוצים נוספים, מניסיון. אז אני פשוט לא מרשה לעצמי בכלל לחשוב על האופציה הזו, לוותר.


חוץ מזה, הנה משהו נחמד שנתקלתי בו, וזה כל כך נכון...:




אין תירוצים!!!


עדכון משעת לילה: 
אכן הלכתי לחדר הכושר, היה אימון מצוין שכלל 40 דק' על אליפטי ואימון אנאירובי.
חזרתי הביתה, הכנתי לי סלט ענק ואכלתי בהנאה. מרגישה גאה בעצמי!


מתכון לסלט שלי:
1 עגבניה
1 מלפפון
1 גמבה
3 צנוניות קטנות
1/2 בצל סגול 
חופן נבטי חמניה
מס' עלים של חסה קיסר
1 קופסת טונה בשמן
1 ביצה קשה

לקצוץ את הירקות, לערבב את כל החומרים, לתבל איך שאוהבים (אצלי - שמן זית ולימון. בקושי שמן בגלל שיש כבר בטונה), ולאכול בהנאה!
אפשר להוסיף בצד (אני אוהבת) 2-3 פתית שוודי או בכל טעם אחר. בתאבון!

יום רביעי, 18 באפריל 2012

נשנושים טעימים לימי הקיץ החמים

וואו, איזה מזג אוויר מגעיל בחוץ. התעוררתי היום ליום של סידורים, השארתי את הבת הקטנה שלי בבית ויצאתי לחום.
הבעיה בימים כאלה, בדיוק כמו בימים חורפיים מאוד, הוא שאנחנו נוטים לברוח לאוכל כדי לנחם את עצמנו. בימים חמים ומגעילים כמו היום - מאכלים קרים וטעימים (מישהו אמר ארטיקים?), ובימים קרים במיוחד - כל מיני מאכלים חמים כמו ג'חנון, בורקסים ומה לא... 


דווקא בימי הקיץ החמים והשרביים יש אחלה של מאכלים שיכולים לנחם אבל בלי רגשות האשמה - 


1. ירקות חתוכים מראש. גם אם אתם מתעצלים לחתוך ירקות, היום אפשר למצוא בסופר למשל "נשנושי גזר" - גזר שכבר חתוך, נקי ומוכן לאכילה ולנשנוש. התרגלתי בשבועות האחרונים לקנות כאלו ולשים לי במקרר לשעת הצורך. התגלה כשימושי ביותר! כיף לנשנש, בריא, טעים, ואין שום רגשות אשמה אחר כך. מומלץ אם אתם אוהבים לנשנש מול המחשב/הטלוויזיה, והפעם באמת אין תירוצים של "אין לי זמן לחתוך". אין שום הבדל בין זה לבין שקית צ'יפס.


2. פירות. עכשיו זה בדיוק הזמן שבו יתחילו להופיע כל פירות העונה הטעימים - אבטיח, שזיפים, משמשים, אפרסקים, ענבים.. חשוב כמובן לצרוך בצורה מאוזנת ולא להשתגע בכמויות. מומלץ לאכול 3 מנות פרי ביום, כשב"מנת פרי" הכוונה היא לא לאבטיח שלם, אלא לכמות של 2 שזיפים / תפוח עץ / 10 ענבים / כוס קוביות אבטיח וכו'.


3. ארטיקים Home made! - אפשר למצוא בכל סופר מתקנים כאלו מפלסטיק שמשמשים להכנת ארטיקים ביתיים. אפשר להקפיא מיץ תפוזים סחוט (קנוי או שסחטתם לבד), או כל מיץ אחר. מי שרוצה יכול גם להקפיא מיצי דיאט ובאמת לחסוך בקלוריות. מעבר לכך, יש כמובן גם שלל ארטיקי דיאט שאפשר לקנות במיטב כספכם.
הנה דוגמא נחמדה לארטיק ביתי:
4. שייק פירות ביתי - בהמשך לסעיף הקודם - אפשר להכין שייק פירות ביתי, טעים, בריא וללא תוספת סוכר. הכנתי לי השבוע לדוגמא שייק שכלל בננה, תמר, מלון וחלב 3%. טעים, מזין, מלא אנרגיה ויכול בכיף להחליף אפילו ארוחת בוקר.


5. מעדנים - קרירים, טעימים, בשלל טעמים - זהו אחלה פתרון לשעות שבהן בא לנשנש.


6. מים מים ועוד מים. אל תשכחו - הגוף הרבה פעמים מאותת על צמא, אבל למדנו לפרש את הסימנים האלו כרעב במקום צמא. אם אתם מוצאים את עצמכם מפנטזים על אוכל קריר וטעים - יכול להיות שאתם בעצם צמאים. נסו לשתות כוס או שתיים ולחכות כ- 10 דק'.


ונסיים בעוד משפט שאהבתי השבוע (מתוך Pinterest), ואני דואגת להכניס לעצמי טוב טוב לראש:



יום שלישי, 17 באפריל 2012

מה עושים כשאין כוח בבוקר...?

אז.. ישנתי רע הלילה. קמתי בבוקר עייפה, והתחילו המחשבות הרגילות של - "ללכת? לא ללכת? אז אני אלך מחר, לא נורא...". 
אבל אסור, אסור לוותר... הזכרתי לעצמי את כל הסיבות שבגללן אני עושה את השינוי הזה.
הרי בכל מקרה אני צריכה לקום, יש לי ילדה קטנה, אין לי אפשרות להמשיך לישון. אז מה עדיף? להימרח על הספה או ללכת לחדר הכושר? גם אם אני אלך שם בקצב של צב על ההליכון, עדיין אני אעשה משהו מועיל עם עצמי.
אז קמתי, הלכתי לחדר הכושר. זה לא היה האימון הכי מדהים שלי, אבל עשיתי אותו במלואו - 40 דק' של הליכה מהירה, ואימון אנאירובי שכולל 4 תרגילים שונים. 
התקלחתי, עשיתי פן, התאפרתי, התלבשתי יפה ויצאתי בהרגשה של מיליון דולר וגאווה עצמית!
אני עוד צעד בדרך להגשמה עצמית...



יום שני, 16 באפריל 2012

פתיחת הבלוג מחדש

"גם מסע של 1000 מייל, מתחיל בצעד אחד קטן"
-לאו טסה


החלטתי לפתוח את הבלוג בעיקר בשביל עצמי, לשתף במסע הארוך שלפניי, שהחל לפני שבוע וחצי, ב- 8 לאפריל, 2012. 
זהו הולך להיות מסע לא קל, אבל מאתגר, שבו אני מתכוונת לשנות את אורח חיי מהקצה אל הקצה.
המטרה שלי היא ברורה - להיות בריאה. היום אני בסוף שנות ה-20 לחיי. כמעט חצי מחיי אני נאבקת במשקל עודף.
מה השתנה, אתם שואלים? הרי ניסיתי בעבר לרדת במשקל, להרזות, להתחטב, להיכנס לכושר... למה שאצליח דווקא עכשיו?
ובכן, בראש ובראשונה - נהפכתי לאמא בשנה האחרונה. חשוב לי מאוד שהבת שלי תגדל לתוך עולם של בריאות, של פעילות גופנית, של בחירות נכונות לחיים, ולא לתוך עולם של עצלות עם הרגלי אכילה גרועים, כפי שגדלתי עליהם.
שנית, חוויתי לאחרונה גם בגידה קשה מאוד, שגרמה לי להתעורר ולהבין שאני חייבת לשים את עצמי במקום הראשון. 


אז עכשיו זוהי התקופה שלי להיות שם בשביל עצמי. להיות חזקה, להתמיד בספורט, לאכול נכון, להיות פעילה, לשמוח, להרזות, להתחטב, לאכול בריא, להיות מאושרת!


המטרה שלי היא מטרה ריאלית. אני לא מתכוונת לקבוע משקל יעד, או BMI, כיוון שאינני מאמינה במדדים אלו. אני כן מתכוונת למדוד אחוזי שומן והיקפים.אם בעבר רציתי להרזות בלבד, היום חשובה לי הבריאות יותר מהכל.


או כמו שאומרים:
Strong is the new skinny!